מהי אלימות כלכלית, איך נזהה אותה?

מהי אלימות כלכלית?

כולנו מסוגים לזהות אלימות פיזית, בין שהיא מופעלת כנגדנו או כנגד הזולת. לעומת זאת, כאשר מדובר על אלימות כלכלית קשה לנו, ובעיקר לקורבן להגדיר אותה כ”אלימות”, כתוצאה מכך ולוקח הרבה יותר זמן עד להתגייסות לטיפול.

ממה נובע הקושי להגדיר את האלימות הכלכלית ככזו?

רוב הסובלים מאלימות כלכלית לא מגדירים את עצמם כ”קורבנות לאלימות”. הרבה פעמים הקורבנות מרגישים ש”מגיע להם” יחס משפיל, ועוברת תקופה עד שהם מכירים בזכותם לחולל שינוי ולעצור את היחס הלא אנושי כלפיהם. רבים מהקורבנות נתלים בחלקים הטובים שבקשר, כגון פעילות חברתית נרחבת, מורים איכותיים או השתייכות קהילתית, ומוכנים לוותר על זכויותיהם.

על מנת להקל עליכם לזהות אלימות כלכלית, נביא מספר דוגמאות:

  1. “תוכנית לימודים תורנית נוספת כרוכה בתשלום. למי שאינו מעוניין בתוכנית זו, כדאי לחשוב האם דווקא בית החינוך הזה, הוא המקום מתאים לו ולילדיו מבחינה חינוכית”

(רשת מרחביה נעם צביה קובעת דתומטר לפי יכולת כספית)

  1. “נפתחה האופציה לשלם מיסים לחודש ארגון באתר בנ״ע !
    התשלום כולל חולצת תנועה, סוודר, צמיד של החודש ועוד כל מיני הפתעות במהלך החודש. מי שלא ישלם לצערנו לא יוכל להשתתף בחודש.”

(תנועת בני עקיבא קובעת רף כלכלי להשתתפות ילדים בפעילות בחודש ארגון)

  1. “איך הם בכלל יכולים לתת הסבר כלשהו לעובדה שילדה נשארת בלי ספרים? למה לא פונים להורים? לגמרי במקרה אחרי ש– חזרה בבכי הבנתי שאין לה ספרים. ילדה יום יום במשך 5 חודשים בלי ספרים. אמרתי להם למה אתם אומרים רק עכשיו? היינו מוותרים על פעילויות רשות אם התקציב שלנו לא מאפשר. לא היה לי עם מי לדבר.”

(אמא לתלמידה באולפנה ברשת אמית ששילמה עבור השאלת ספרים ולא עבור תל”ן)

  1. “לצערי בעלי החליט להפסיק להילחם. הבוקר היה לנו בוקר מאוד קשה עם הילד והוא ממש בכה. (נער בן 15) הוא לא רוצה להיות שונה ושידברו עליו, ולצערי בשכונה ממש מנדים אותך. אין לו ולנו עור של פיל ואין לי יכולת להתמודד עם הקושי שלו. אנחנו נוותר על המאבק ולצערנו לטובת בננו נשלם את חוזר התשלומים.”

(אמא לילד בישיבה תיכונית עירונית שמסרבת לשלם עבור תל”ן שלא ניתן)

  1. “ועד ההורים המרכזי השותף למהלכים הבית ספריים, פנה בבקשה אל הנהלת בית הספר להקפיד על אכיפת חוקי התל”ן ולא לאפשר לתלמידים שהוריהם לא משלמים (שלא ממניעים כלכליים) עבור שעות התל”ן להשתתף בלימודים אלו, אלא, לתת לתלמידים אלו תכנית חלופית… הפעילות החלופית תהיה שעת עידוד קריאה.”

(מנהלת ממ”ד יסודי נתלית בוועד ההורים על מנת לתרץ מדוע ילדה אינה משתתפת בשיעורי התל”ן, בניגוד הוראות משרד החינוך)

  1. “מה שהיום הייתי עושה זה חותם וכותב על הטופס: חתמתי עקב לחץ שיוציאו את בני מהכיתה. עשיתי הכי טוב שאני יכול. לא עומד בזה. הלחץ שיש על הבן שלי הוא —, אף ילד לא חווה מה שהילדים שלי חווים.”

(אבא לילד בישיבה תיכונית עירונית שמסרב לשלם עבור תל”ן שאינו ניתן)

  1. “אותם הורים, סירבו להעביר את ילדיהם ללמוד במוסד חינוכי המתאים להשקפת עולמם, אלא מתעקשים כי הם ילמדו ב—תוך פגיעה ביתר התלמידים, בצביון הישיבה וברצון הרוב המכריע של הורי התלמידים. עקב הנחיות בלתי סבירות של משרד החינוך, שהיה אמור להנחות את אותם הורים למצוא מקום ההולם את השקפת עולמם, נאלצה הישיבה למצוא פתרון, תוך השקעת משאבים ותשומות המיועדים לכלל התלמידים, ותוך שהיא מביאה להפרדה בין תלמידים שכל חטאם הוא התנהגות הוריהם.”

(נציגות הורים בישיבה תיכונית קובעת למשרד החינוך מה הן הנחיות סבירות, ומצהירה על הפרדה בין תלמידים עפ”י הכלל המקודש: “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה”).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.