האם משרד החינוך מתקצב כיתות קטנות בחסר?

מידי פעם נשמעות טענות כאלו ואחרות מפי מנהלים שהתקציב הכולל לכיתות התיכון הינו תלוי תלמיד.

נסביר מדוע טענות אלו שגויות, ובעצם נועדו לאפשר את עושק ההורים.

בכיתה עיונית תקנית בתיכון כל תלמיד חילוני מקבל מינימום 37.5 שעות בשבוע, ללא תלות בגודל הכיתה. אם משרד החינוך לא העביר מספיק שעות בגלל כיתות קטנות – על המנהל לפנות למחוז ולבקש השלמת שעות. זהו חלק מתפקידי המנהל.

לדוגמא:

נניח כי בישוב ישפה, באולפנת אבוקה יש כיתה אחת בכל שכבה בתיכון, בכל כיתה 40 תלמידות, 120 תלמידות בסך הכל. משרד החינוך יעביר לבית הספר תקצוב מלא. סך הכל 124.5 שעות שבועיות (בחמ”ד יש תוספת של 4 שעות שבועיות). נניח שלישוב הגיעה משפחה עם שלוש נערות: אחת נכנסת לכיתה י’, אחת ליא’ ואחת ליב’. מנהלת האולפנה מחויבת כעת לפצל כל כיתה לשתי כיתות. מנהלת האולפנה הינה אשה יעילה ומנהלת מצטיינת. היא יודעת שלמשרד החינוך יש שני מאגרי שעות / שכר לימוד. מאגר אחד יושב במשרד עצמו ומאגר משלים יושב במחוז. אם בביה”ס יש כיתות מלאות (32 תלמידים ומעלה ביסודי או 36 ומעלה בעל יסודי) כל התקציב יועבר ממשרד החינוך והשעות מהמאגר המחוזית שתשמנה כשעות העשרה על פי שיקול דעתו של המנהל, אבל במצב שהמנהלת שלנו נקלעה אליו, היא תקבל את החלק היחסי ממשרד החינוך (מה שנקרא תקצוב בחוסר), ועל כן היא פונה למחוז על מנת לקבל את השעות החסרות. אמנם לא תהינה לה שעות העשרה, אבל שעות תקן לא תחסרנה.

לשיטת העושק – במצב שאליו נקלעה המנהלת, משרד החינוך מצפה שמספר הכיתות יוכפל באמצעות תוספת תקציב של 2.5% בלבד. הדעת אינה סובלת מצב שכזה וגם משרד החינוך לא.

לצערינו, במינהל החינוך הדתי יש מספר בעלי תפקידים שמטעים את הציבור כאילו תקציב המינימום תלוי במספר התלמידים בכיתה.

באופן דומה מפקחים ומחמ”דים שוכחים להעביר למנהלים חדשים או חלשים את השעות מהמאגר המחוזי. המנהלים חושבים בטעות שהשעות שקבלו מהמשרד במהלך אוגוסט (השעות הקבועות) הן כלל השעות, בעוד שקיים מאגר מחוזי נוסף של שעות (שעות זמניות) העומד לרשותם.

שעות התקן ביסודי המגזר הממלכתי היהודי

שעות התקן במגזר הממלכתי דתי יהודי

שעות התקן בחטיבת הביניים במגזר היהודי

שעות התקן בתיכון

בפועל כמובן שכל בי”ס מקבל מעל ומעבר למינימום, ואת זה אפשר לראות בשקיפות בחינוך, תחת לשונית הפקת דוחות (צד שמאל למעלה)

שילמתם וגילתם שעשקו אתכם? בקשו קבלה עבור תרומה

זיכוי ממס הכנסה בשל תרומה (סעיף 46) (זכות)

כאשר ניתן תשלום למוסד ציבורי, והתשלום בחלקו הוא עבור שירות כלשהו שנרכש מהמוסד הציבורי וחלק מהתשלום ניתן כתרומה, יקבל התורם זיכוי במס בגובה ההפרש בין הסכום ששולם לבין הערך של התמורה שהתקבלה. במילים אחרות, הזיכוי במס יינתן רק עבור החלק מהתשלום הנחשב לתרומה. 

תרומות לעמותות
על המלכ”ר חלה חובה לבצע הפרדה בין התקבולים המתקבלים בגין השירותים שאותם מספק המלכ”ר במסגרת הפעילות השוטפת לבין התקבולים המתקבלים כתרומה. כדי להפריד בין שני התחומים, כל עמותה צריכה להחזיק שני סוגים של קבלות. קבלה בגין שירותים וקבלה על תרומה.

מי שתרם מעל 180 ש”ח (נכון לינואר 2018) למוסד ציבורי שקיבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה.
הזיכוי הוא בגובה 35% מסך התרומה לאדם, כלומר אדם שתרם 1,000 ש”ח יקבל זיכוי ממס בסך 350 ש”ח.

אנו קוראים להורים לא לשלם תשלומים אלא אם מתקבלת בעבורם תמורה.
אלה מכם ששילמו בשל חוסר ידיעה, הפעלת אלימות כללית או מכל סיבה אחרת יכולים לקבל החזר מרשות המיסים.

כל רשתות החינוך ומספר גדול של בתי ספר מוכרים כמוסדות ציבורים לצורכי תרומות. אם תרמתם למוסדות אלו וקיבלתם קבלה, תוכלו לקבל החזר משמעותי על חלק מהתרומה.
מאחר ורשתות החינוך ומספר רב של בתי ספר מסרבים לתת להורים דוח תשלומי הורים כמתחייב בחוק, אתם רשאים לדרוש שהתשלום שהעברתם ייחשב כתרומה. במצב זה תוכלו לקבל החזר של 35% מגובה התרומה לבית הספר.
אם שלמתם לישיבה 10,000 ש”ח בשנה, בקשו לקבל קבלה המסווגת כתרומה על סך של 10,000 ש”ח ופנו לפקיד השומה על מנת לקבל 3,500 ש”ח זיכוי מס הכנסה.

לבית הספר זהו סידור נוח, כי אתם תרמתם כספים ולכן לא תוכלו לבוא בשאלות כגון: היכן התלן או מדוע קבלנו רק שבת אחת ושלמנו על ארבע.

לכם זה נוח כי תוכלו לקבל החזר.

אפשר לבדוק אם למוסד יש סעיף 46 באתר רשות המיסים

פנימיות או לא להיות

לכל תלמיד שמסיים כיתה ו’ או כיתה ח’ יש בית ספר אחד לפחות (לפי המגזר שהוא בוחר) שמחויב לקבלו בתוך אזור הרישום של התלמיד.
אין מוסדות פנימייתים באזורי רישום. 
יש מוסד ממלכתי ציבורי שמחויב לקבל את כל תלמידי האזור ושגם מקיים כיתת פנימייה.
אם המוסד אינו במרחק הליכה ואין תחבורה ציבורית סדירה בין הישוב לבית הספר אזי הרשות המקומית צריכה לדאוג להסעות.
אין דבר כזה ישוב שלרשות המקומית שלו אין רשימה של מוסדות על יסודיים ציבוריים.

לפעמים מוסדות ממגזר כזה או אחר לא רוצים לקבל את כולם. הם מעדיפים רק …

במקרים כאלה המוסד עלול להטעות את ההורים, ולגרום להם לחשוב שהמוסד הוא בית ספר פרטי / למוסד יש רק כיתות פנימיה / ההורה מחויב לשלם עבור התכנית התורנית / המוסד לא מחויב לקבל את התלמיד. 
על ההורים לפנות לרשות המקומית על מנת לוודא שהתלמיד רשום לבית הספר שבאזור הרישום שלו.

לא ניתן לחייב לינה בפנימייה שהיא חלק מאזור רישום (קל וחומר כאשר אין אישור פנימייה).

מפת בתי ספר אזוריים וכפרי נוער של המינהל לחינוך התיישבותי

רשימת הפנימיות המאושרות במינהל לחינוך התיישבותי

אלימות כלכלית ואיך להאבק בה?

  1. “בערות היא כח” היא אחת מהסיסמאות של אורוול ב1984. בשביל להיאבק יש צורך במידע. המידע הבסיסי נמצא במרשתת. המון מידע יש גם באתר שלנו.
  2. קושיות – תשאלו. תשאלו. תשאלו. אין הביישן למד.

  3. תבקשו עזרה

ניסחתן מכתב? תבקשו מעוד מישהי (רצוי בעלת ניסיון) שתעבור על המכתב.

קבלתן תשובה ואתן לא בטוחות מה מסתתר בשורות הלבנות? תשאלו.

4. דורשים מכן תשלום ולא רוצים להראות לכן דו”ח כספי של שנה שעברה? 

משרד החינוך קבע שאסור לגבות כספים מההורים ללא דו”ח כספי וללא חשבון בנק נפרד. עד שהמוסד לא מציג בפניכן את הדו”ח אתן פטורות מתשלום.

5. “המוציא מחברו עליו הראיה” –

אומרים לכן שיש דו”ח? תדרשו לראות.

אומרים לכן שחייבים לשלם? – רק ביטוח הינו תשלום חובה. (49 ש”ח)

אומרים לכן שמי שלא משלם לא יוצא לטיול?  – משקרים לכן. זה בניגוד לחוזרי מנכ”ל

אומרים לכן שמי שלא משלם תל”ן מקבל פעילות חלופית? –משקרים לכן. זה בניגוד לחוזרי מנכ”ל.

אומרים לכן שלמורים יש אישור פיקוח לעבודה נוספת?– תדרשו לראות את האישור.

 

חשוב לזכור תמיד – מערכת החינוך היא מערכת ציבורית.

מערכת החינוך ממומנת מכספי המיסים שלנו.

את המשכורות של עובדי הציבור (המורים, המנהלים, המפקחים, עובדי הרשתות) כבר שילמנו.

עובדי הציבור צריכים לעבוד עבורנו.

הם חייבים לנו עבור הכסף שכבר שילמנו. לא אנחנו חייבים להם. אנחנו הבוס שלהם.

את הכסף הפרטי שלנו אנחנו לא חייבים להזרים לביה”ס.

ערבוב כספי ציבור עם כסף פרטי הוא מתכון לצרות. 

 

תלן תורנית והפעלת בית ספר אחר הצהרים

תל”ן תורנית

 תל”ן תורנית הינה תכנית לימודים שעניינה תוספת של לימודי קודש המשולבים באופן אינטגרלי בתכנית הלימודים הבית-ספרית, באופן שאינו מאפשר הפרדה ביניהם.

הורה המבקש לרשום את ילדו למוסד המקיים תכנית לימודים ממלכתית-דתית באזור רישום שילדו משתייך אליו יוכל לבחור בין לימודים במוסד שיש בו כיתה המשלבת תל”ן תורנית בתשלום ההורים לבין לימודים במוסד שיש בו כיתה שאינה משלבת תל”ן תורנית. אם אין כיתה כזו באזור הרישום ואין לתלמיד ולהוריו אפשרות בחירה, תתאפשר למידת תלמיד שאינו מעוניין בתכנית התורנית הנוספת בכיתה המקיימת את התכנית. ללא תשלום.

תעריף שעה עבור תל”ן תורנית הינו קבוע ולא דיפרנציאלי. אין לגבות תעריף דיפרנציאלי בשעות תל”ן תורניות.

שעת תל”ן תורנית, ככל שעות התל”ן האחרות, הינה שעת אורך, כלומר, שעה המאריכה את יום הלימודים ולא שעה המשמשת לפיצול כיתות.

בבתי הספר היסודיים התעריף הקבוע הוא 177 ₪ לשעה, בחטיבות הביניים 212 ₪  לשעה ובחטיבות העליונות 230 ₪ לשעה.

אסור לגבות עבור תל”ן תורנית בהיקף של למעלה מ-5 שעות שבועיות בכיתות א’-ד’, בהיקף של למעלה מ-10 שעות שבועיות בכיתות ה’-ו’ ובהיקף של למעלה מ-10 שעות שבועיות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

ועל כן, עלותה המרבית של תכנית לימודים תורנית נוספת לא תעלה על 885 ש”ח לתלמיד בכיתות א’-ד’, 1,770 ש”ח לתלמיד בכיתות ה’-ו’, 2,120 ש”ח לתלמיד בכיתות ז’-ט’ ו-2,300 ש”ח לתלמיד בחטיבה העליונה.

 

הפעלת בית ספר אחה”צ

בבית ספר יסודי המקיים תל”ן תורנית מאושרת בהיקף של 8 שעות שבועיות ומעלה אפשר יהיה לגבות סכום נוסף של עד 400 ש”ח לתלמיד לשנה עבור הוצאות להפעלת המוסד החינוכי בשעות אחרי הצהריים.

בחטיבת ביניים ובחטיבה עליונה שמתקיימת בהן תל”ן תורנית מאושרת בהיקף של 11 שעות שבועיות ומעלה אפשר לגבות סכום נוסף של עד 600 ש”ח לתלמיד לשנה, עבור הוצאות להפעלת המוסד החינוכי בשעות אחרי הצהריים.

 

חוזר מנכ”ל לגביית תשלומי הורים לתוכנית לימודים תורנית

 

מהי אלימות כלכלית, איך נזהה אותה?

מהי אלימות כלכלית?

כולנו מסוגים לזהות אלימות פיזית, בין שהיא מופעלת כנגדנו או כנגד הזולת. לעומת זאת, כאשר מדובר על אלימות כלכלית קשה לנו, ובעיקר לקורבן להגדיר אותה כ”אלימות”, כתוצאה מכך ולוקח הרבה יותר זמן עד להתגייסות לטיפול.

ממה נובע הקושי להגדיר את האלימות הכלכלית ככזו?

רוב הסובלים מאלימות כלכלית לא מגדירים את עצמם כ”קורבנות לאלימות”. הרבה פעמים הקורבנות מרגישים ש”מגיע להם” יחס משפיל, ועוברת תקופה עד שהם מכירים בזכותם לחולל שינוי ולעצור את היחס הלא אנושי כלפיהם. רבים מהקורבנות נתלים בחלקים הטובים שבקשר, כגון פעילות חברתית נרחבת, מורים איכותיים או השתייכות קהילתית, ומוכנים לוותר על זכויותיהם.

על מנת להקל עליכם לזהות אלימות כלכלית, נביא מספר דוגמאות:

  1. “תוכנית לימודים תורנית נוספת כרוכה בתשלום. למי שאינו מעוניין בתוכנית זו, כדאי לחשוב האם דווקא בית החינוך הזה, הוא המקום מתאים לו ולילדיו מבחינה חינוכית”

(רשת מרחביה נעם צביה קובעת דתומטר לפי יכולת כספית)

  1. “נפתחה האופציה לשלם מיסים לחודש ארגון באתר בנ״ע !
    התשלום כולל חולצת תנועה, סוודר, צמיד של החודש ועוד כל מיני הפתעות במהלך החודש. מי שלא ישלם לצערנו לא יוכל להשתתף בחודש.”

(תנועת בני עקיבא קובעת רף כלכלי להשתתפות ילדים בפעילות בחודש ארגון)

  1. “איך הם בכלל יכולים לתת הסבר כלשהו לעובדה שילדה נשארת בלי ספרים? למה לא פונים להורים? לגמרי במקרה אחרי ש– חזרה בבכי הבנתי שאין לה ספרים. ילדה יום יום במשך 5 חודשים בלי ספרים. אמרתי להם למה אתם אומרים רק עכשיו? היינו מוותרים על פעילויות רשות אם התקציב שלנו לא מאפשר. לא היה לי עם מי לדבר.”

(אמא לתלמידה באולפנה ברשת אמית ששילמה עבור השאלת ספרים ולא עבור תל”ן)

  1. “לצערי בעלי החליט להפסיק להילחם. הבוקר היה לנו בוקר מאוד קשה עם הילד והוא ממש בכה. (נער בן 15) הוא לא רוצה להיות שונה ושידברו עליו, ולצערי בשכונה ממש מנדים אותך. אין לו ולנו עור של פיל ואין לי יכולת להתמודד עם הקושי שלו. אנחנו נוותר על המאבק ולצערנו לטובת בננו נשלם את חוזר התשלומים.”

(אמא לילד בישיבה תיכונית עירונית שמסרבת לשלם עבור תל”ן שלא ניתן)

  1. “ועד ההורים המרכזי השותף למהלכים הבית ספריים, פנה בבקשה אל הנהלת בית הספר להקפיד על אכיפת חוקי התל”ן ולא לאפשר לתלמידים שהוריהם לא משלמים (שלא ממניעים כלכליים) עבור שעות התל”ן להשתתף בלימודים אלו, אלא, לתת לתלמידים אלו תכנית חלופית… הפעילות החלופית תהיה שעת עידוד קריאה.”

(מנהלת ממ”ד יסודי נתלית בוועד ההורים על מנת לתרץ מדוע ילדה אינה משתתפת בשיעורי התל”ן, בניגוד הוראות משרד החינוך)

  1. “מה שהיום הייתי עושה זה חותם וכותב על הטופס: חתמתי עקב לחץ שיוציאו את בני מהכיתה. עשיתי הכי טוב שאני יכול. לא עומד בזה. הלחץ שיש על הבן שלי הוא —, אף ילד לא חווה מה שהילדים שלי חווים.”

(אבא לילד בישיבה תיכונית עירונית שמסרב לשלם עבור תל”ן שאינו ניתן)

  1. “אותם הורים, סירבו להעביר את ילדיהם ללמוד במוסד חינוכי המתאים להשקפת עולמם, אלא מתעקשים כי הם ילמדו ב—תוך פגיעה ביתר התלמידים, בצביון הישיבה וברצון הרוב המכריע של הורי התלמידים. עקב הנחיות בלתי סבירות של משרד החינוך, שהיה אמור להנחות את אותם הורים למצוא מקום ההולם את השקפת עולמם, נאלצה הישיבה למצוא פתרון, תוך השקעת משאבים ותשומות המיועדים לכלל התלמידים, ותוך שהיא מביאה להפרדה בין תלמידים שכל חטאם הוא התנהגות הוריהם.”

(נציגות הורים בישיבה תיכונית קובעת למשרד החינוך מה הן הנחיות סבירות, ומצהירה על הפרדה בין תלמידים עפ”י הכלל המקודש: “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה”).

בין קרב לתל”ן

קרן קר”ב

תכנית קרב שייכת למשרד  החינוך, המנהל הפדגוגי, האגף לחינוך יסודי,  אשר מפעיל אותה באמצעות מכרז אחת לארבע שנים. למשרד אחריות כוללת על העבודה התפעולית והפדגוגית של התכנית. ​​
שעות הוראה בתחום ניתנות כשעות תוספתיות במסגרת שעות תכנית “קרב” (3 ש”ש).
פעילויות שעות קרב לא יתבצעו על חשבון או במקום שעות התקן שנקבעו לבית  הספר.
תכנית קרב ממומנת על ידי הגורמים האלה: משרד החינוך, הרשויות המקומיות, ההורים וקרן קרב.
משרד החינוך משתתף בשיעור של עד 50% מעלות ההפעלה של התכנית. שיעור ההשתתפות של הרשות וההורים נקבע באופן דיפרנציאלי על ידי ועדת הכספים של התכנית, נסמך על חיבור מדד הלמ”ס הרשותי עם מדד הטיפוח העדכני של המשרד (כיום “מדד שטראוס”) וכפוף למגבלות התקציב של המשרד.
4.3     חלקם של ההורים בהשתתפות במימון התכנית לא יעלה על חלק הרשות.
4.4     חלקם של הרשות וההורים במימון התכנית יקוזז מתקציבי משרד החינוך המיועדים לרשות המקומית לאחר שהרשות תאשר את הקיזוז.
4.5     המשרד רשאי לדרוש מהרשות המקומית להודיע לו מדי שנה בשנה מהו הסכום המרבי שההורים משלמים בכל אחד מהמוסדות שבהם התכנית מופעלת.
אין להפעיל את תכנית קרב על חשבון שעות הלימוד במוסדות שמופעל  בהם יום חינוך ארוך הכלולים בצו שהוצא מכוח חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה. זאת מאחר שתכנית קרב היא תכנית העשרה ואינה באה במקום שעות לימוד.
אם מבקשים להפעיל את תכנית קרב במוסדות חינוך שמופעל בהם יום חינוך ארוך מכוח הצו כאמור, אפשר לעשות זאת רק בנוסף לשעות הלימוד במוסדות החינוך (41 שעות שבועיות במוסדות חינוך שאינם כלולים בתכנית “אופק חדש” או 37 שעות שבועיות במוסדות הכלולים בתכנית “אופק חדש”), ולא במסגרת השעות המחויבות בחוק האמור.
קרן קרב
חוזר מנכ”ל 3.7-71 – קרן קרב למעורבות בחינוך

תל”ן

מימון מלא של ההורים, עד 5 שעות, ללא מעורבות משרד החינוך למעט אישור המפקח ואישור רפרנט התשלומים.

על קליטת עליה, שעות עולים ותקצובם

מנהל בית הספר אחראי על תהליך הקליטה וההשתלבות של התלמידים העולים ושל התלמידים התושבים החוזרים בהיבט הלימודי, החברתי-תרבותי והרגשי.
הקצאת שעות לתלמידים עולים נעשית באופן אוטומטי. לשם כך על מנהל בית הספר לוודא שפרטי התלמידים העולים מעודכנים במצבת התלמידים בהתאם להגדרה המתאימה.
השעות במלואן מיועדות לתלמידים העולים הזכאים להן. הן נועדו להקניית השפה העברית ולתגבור לימודי לתלמידים עולים ואין לנצלן למטרות אחרות.
השעות אינן שעות רוחב ואינן מיועדות להקבצות, לפיצול כיתות או למילוי מקום של מורה חסר.
על מנהל בית הספר להקפיד שכל תלמיד עולה חדש ילמד לא פחות מ- 6 ש”ש עברית כשפה שנייה (לימוד מיטבי של שפה מתקיים בקבוצה ולא באופן פרטני) .

כדי לאפשר השתלבות ראויה בבתי הספר, יקבלו התלמידים העולים סיוע במימון חלק מהוצאות החינוך, כגון רכישת ציוד לימודי וספרי לימוד וכן מימון “סל תרבות”, טיולים ואירועים שונים הממומנים בדרך כלל על ידי ההורים.
סכום זה משתנה בין החינוך היסודי לחט”ע ותלוי בתאריך העליה. הסכום נע בין 498 ש”ח בחינוך היסודי למי שעלה לפני שנה ועד 1125 בחט”ע למי שעלה השנה.

עד כאן ציטוטים מחוזר מנכ”ל (הודעה 0112) : קליטה ושילוב של תלמידים עולים ושל תלמידים תושבים חוזרים בשנת הלימודים התשע”ט

ועכשיו אנחנו:
שלא יהיה לכם ספק, שכאשר משרד החינוך מוצא לנכון להדגיש כי השעות במלואן מיועדות לתלמידים העולים הזכאים להן, וכי אין לקחת את השעות ליעודים אחרים, השעות אכן נלקחות ליעודים אחרים.
התפקיד שלנו ושלכם הוא לוודא, שאם יש עולים חדשים בקהילתכם, הם אכן מקבלים את כל התקצוב לו הם זכאים. קליטת עליה, לא?

חשבון הורים – כל מה שרציתם לדעת

כספי תשלומי ההורים חייבים להיות מנוהלים בחשבון בנק נפרד מכספי בית הספר.

הרשות המקומית / בעלות פותחת חשבון.
הרשות המקומית / בעלות משלמת את עמלות הבנקים.
3 מורשי חתימה:  המנהל, עובד הרשות המקומית / בעלות , ונציג ההורים.
להוציא צ’ק, מספיק 2 מורשי חתימה, שאחד מהם חייב להיות המנהל.
אסור להיכנס למינוס.
אסור לשעבד את החשבון.
כל גבייה מהורים חייבת להיכנס לחשבון.
על כל גבייה חייבים להוציא קבלה.
חשבון הבנק נגיש לוועד ההורים, ללא תיווך וסינון של אף גורם, כולל הוצאת תדפיסי בנק וכדומה.

תקנות ניהול כספי הורים תשסה/4(א)

תל”ן – תוכנית לימודים נוספת

רוצים שהילדה שלכם תבנה חלליות או תלמד ג’ודו בבית הספר? שהילד ישיר, יציג או ילמד יוגה? שהכיתה תלמד גישור, פסיכולוגיה חיובית או תגדל ירקות?

התל”ן הוא המקום שלנו בתור הורים להעשיר את יום הלימודים וחוויית בית הספר של ילדינו.

אבל – אליה וקוץ בה – או ארנק וכסף קורץ בו

יש לשים לב לנהלים הבאים:

  1. תל”ן הוא לא תשלום חובה – אפשר לא לשלם

בחרתם לא לשלם? אם התל”ן במהלך יום הלימודים הילד ישותף בשיעור ללא קשר לתשלום. אם התל”ן בסוף היום הילד הולך הביתה.

אין להציע לילד פעילות חלופית, אלא אם ההורה מסרב שילדו ישתתף בתל”ן שנבחר (ואז חובה על בית הספר לתת פעילות חלופית).

הערות בחוזר תשלומים בסגנון של: “הורה שאינו מעוניין לשלם יופנה לממ”ד תורני אחר במקום מגוריו” – יופנו לקליניקה למשפט ומדיניות חינוך ויטופלו בהתאם.

  1. תל”ן מצריך הסכמת הורים בכתב – לא די בהסכמת וועד ההורים המוסדי

בחרתם ארכיטקטורה וקבלתם שיעור סייבר שבו הילדים רואים סרטונים במחשב? – לא משלמים

  1. תל”ן מיועד להארכת יום הלימודים

התל”ן מממן שעות ליבה, פיצול כיתות, הפרדה בין בנים לבנות או בין מצטיינות מחול לעכברי מחשבים? – לא משלמים

  1. מורי התל”ן לא יכולים להיות מורי ביה”ס המועסקים על ידי משרד החינוך.

שעת תל”ן מועברת ע”י עובד משרד החינוך? – קיים איסור על העובד הרואה לעבוד בכל עבודה הקושרת אותו באישהו קשר למוסד בו הוא מלמד. אם מורי התל”ן שלכם הם עובדי משרד החינוך, המורים אינם מקבלים את הכסף שאתם שילמתם לתל”ן, ומישהו שלח ידו בארנקכם

היתר עבודה נוספת / פרטית לעובדי הוראה

 

 

חוזר מנכ”ל תשלומי הורים תשע”ט (הוראה מס’ 93)

 

Top