הרצל אמר

הילדים האלה הם מבית הספר אשר סביב הגן הזה.  מגיעים לכאן תלמידים מכל הכיתות לצורך שיעורי ספורט, שאינם חשובים פחות מלימודים עיוניים.

אך, כנראה, אלה רק בני עשירים – שאל פרידריך – כי כולם לבושים יפה ונקי..

לא, אדון – השיב הפקיד – אלה הם ילדים מכל שכבות האוכלוסייה, בבית הספר אין הבדל לא בבגדים, לא בשום דבר – מלבד בכישרון, ובמאמץ. בחברה החדשה שלנו לא דוגלים בשוויוניות.  כל אדם מקבל משכורת לפי עבודתו ומאמציו.  לא ביטלנו את התחרות אבל תנאי הפתיחה שווים לכולם. כולם שווים בנקודת ההתחלה ואבל לא בנקודת הסיום.
אצלנו אין הילדים מפסידים או מרוויחים בגלל הצלחתם או כישלונם של אבותיהם.  אנו מאפשרים לכל דור להתחיל מההתחלה.  ולכן כל בתי הספר, מבית הספר היסודי ועד האוניברסיטה הציונית הם חינם אין כסף…
ילדי בתי הספר היסודיים ותלמידי ביה”ס התיכונים חייבים ללבוש תלבושת אחידה.  אנחנו חושבים שרע מאוד אם יורגש בביה”ס ההבדל במצב הכלכלי של התלמידים.  זה מקלקל הכל.  ילדי העשירים מתגאים ומתעצלים, וילדי העניים מרגישים מקופחים…

(הרצל, אלטנוילנד)